מסע בן יותר מ-1,500 שנה של היסטוריה, אדריכלות וסיפורים חבויים בין האבנים.
שתי אחוזות היסטוריות, מלון אחד
מלון האפנדי שוכן בשני בתי אפנדים היסטוריים סמוכים, שחוברו יחד והפכו למלון אחד יוצא דופן. בתי האפנדים היו בתי פאר של שליטים, סוחרים ואנשי אצולה בתקופה העות'מאנית, ובין קירותיהם נחשפות שכבות ההיסטוריה של עכו לאורך יותר מ־1,500 שנה.
המבנים נבנו על שרידים מתקופות שונות בתולדות העיר, ובהם שרידים ביזנטיים מן המאה ה־6, קמרונות ומרתפים צלבניים מן המאה ה־12, וממצאים מן התקופה העות'מאנית המוקדמת והמאוחרת. שני הבתים מוכרים כבית עפיפי, המבנה הדרומי, וכבית חמאר, המבנה הצפוני, וכל אחד מהם נושא עמו סיפורים, סודות ופרטים אדריכליים שנאספו במשך מאות שנים.
המאה ה-6
שרידים מן התקופה הביזנטית, הבסיס הקדום של עכו.
המאה ה-12
חללים תת-קרקעיים וקמרונות מהתקופה הצלבנית
המאה ה-16
שכבות מהתקופה העות'מאנית הראשונה והתחזקות העיר.
המאה ה-19
בנייה מפוארת ובתי מגורים של משפחות האפנדים.
הבית שהפך לארמון
הבית הצפוני, שנודע גם בשם "הארמון", נבנה בחלקו ככל הנראה בשנת 1768 בידי איברהים אל צאבג', בן למשפחה יוונית־קתולית. הוא הוקם מעל מבנה קמרונות צלבני, ששרידיו נחשפו במהלך החפירות והשיקום שנערכו במקום.
במאה ה־18 פעלה בחלקו התחתון של הבית מסבנה, מפעל מסורתי לייצור סבון משמן זית, שהיה אחד מענפי המסחר החשובים של האזור. חלק משרידיה נותרו במקום עד היום.
בשנת 1870 רכש עודה חמאר את המבנה והפך אותו לאחד מבתי האמידים המרשימים בעכו. הקירות עוטרו בציורים, התקרות קושטו בעבודת יד, רצפות שיש הותקנו בחדרים והמסדרונות קיבלו את מראה הפאר המאפיין אותם גם כיום.
שכבות של חיים
לאחר תום השלטון העות'מאני החליף הבית ידיים ודיירים רבים. לאחר מלחמת העצמאות התגוררו בו יחד משפחות יהודיות וערביות, ובהמשך עבר המבנה לידי החברה לפיתוח עכו.
בשנת 2003 רכש אורי ירמיאס את המבנה במסגרת מכרז. שמונה וחצי שנים של עבודות שיקום ושימור קפדניות נדרשו כדי לחשוף מחדש את שכבותיו המקוריות, לשחזר את ציורי הקיר והתקרות ולשמר את הפרטים האדריכליים שנוצרו לאורך מאות שנים.
כיום, שני הבתים חיים מחדש כמלון האפנדי. לא כמוזיאון, אלא כמקום שבו ההיסטוריה ממשיכה להיות חלק מחוויית היומיום: בקשתות האבן, בתקרות המצוירות, ברצפות, במרתפים ובפרטים הקטנים שמספרים את סיפורה של עכו.